מחבר: הניצול

:

התגעגעתי אליך כ"כ. לא הפסקתי לשאול את עצמי מה אתה עושה שם. מה עובר עליכם. אם אתה, האלינה רודי ולוטק עדיין ביחד. כל יום קיוויתי שתבוא להוציא אותי מן הבית חרושת. אתה זוכר איך היינו רק אתה ואני והתרמיל שהשלכת מן החשמלית? אני חושבת שהייתי בעצם החברה הראשונה בכנופיה שלך, נכון? אנחנו האכלנו הרבה אנשים. ואני עזרתי. אלו היו הימים היפים של חיי. נתקפתי בהלה נוראה כשהם פרצו לבית החרושת באמצע הלילה, ועשו את הסלקציה. אבל ידעתי שאני לא אעלה על הרכבות שלהם. ספרתי לשאר הבחורות על טרבלינקה היו כאלו שלא ידעו. חשבתי שאם עשר או שתים עשרה מאיתנו תנסנה לברוח, לפחות כמה תינצלנה. לא חשבתי שדווקא אני אפגע. חשבתי שאפילו אם יפגעו בכולן, בי לא יצליחו לפגוע. חשבתי שאגדל שאתחתן עם רודי. היינו נוסעים להולנד לירח דבש. כ"כ רציתי לראות את טחנת הרוח, אתה זוכר? ואת הצבעונים שאהבתי. אם נשארו צבעונים בכלל.