לילך דקל-אבנרי
יוצרת תאטרון ואוצרת, זוכת פרס רוזנבלום לאמניות הבמה.
מזה כעשור המנהלת האמנותית של קבוצת הפרפורמנס זוכת הפרסים "פאתוס-מאתוס".
בוגרת תואר שני בכתיבה, דרמטורגיה ובימוי מאונ' תל-אביב ומסלול חקר הביצוע, ויוצרת מזה 20 שנה. מאז תום הלימודים יזמה, ייסדה וניהלה אמנותית מספר פסטיבלים, הייתה חלק מההנהלה האמנותית בתאטרון תמונע ואחת מבימאי הבית, עבדה באירופה, הוזמנה לפסטיבלים בינלאומיים באחד אף שפטה, והייתה חלק מהנהלה האמנותית של רשת יורודרם (סניף השפה העברית) ושל פרויקט נקודת פתיחה (לפיתוח מחזות), ומאז ממשיכה ללוות כדרמטורגית מחזאים וכוריאוגרפים בפיתוח יצירתם.
ביימה מעל 30 הצגות ואירועים תאטרוניים בארץ ובחו"ל, עליהם זכתה בפרסים, חלקם גם עיבדה ו/או כתבה, והפקות שלה עלו בפסטיבלים בארץ והוזמנו לפסטיבלים מעבר לים. בין יצירותיה האחרונות: מחכות לנוטות
החסד – בעקבות החלק השלישי באורסטאה מאת אייסכילוס (פסטיבל תמונע, 2024)| האיש שחשב שאשתו היא כובע – בעקבות הטקסט הבימתי של פיטר ברוק לספרו של אוליבר סאקס (ניסן נתיב י"ם 2024)| מחליק בגרון – בעקבות האדונית והרוכל של עגנון (פסטיבל יוצר הדופן 2022) | – Translating Kosovo פרויקט בינלאומי (חשיפה בינלאומית קוסובו 2022) | בימי כתר – (פסטיבל עכו 2021) זוכת צל"ש ליצירה הפורצת את גבולות המדיום| 86 – מתוך דקאמרון (התאטרון הלאומי של רומניה 2021) | פרויקט-אייכמן: טרמינל – 1 (פסטיבל ישראל, 2020) – זוכת צל"ש ליצירה לדיגיטל פרס קיפוד הזהב| She will find Solace (פסטיבל מסכות הזהב, מוסקבה 2020)| דיור מוגן (פסטיבל ויראלי, 2020) | חדר אמנים, חדר לדוגמא (פסטיבל הערה13, 2020) | אמסטרדם – מאת מאיה ערד יסעור (אונ' דרום קליפורניה לוס-אנג'לס 2019), מניפסט-אובייקט – פרויקט פלייסמייקינג ("פסטיבל מדרום" באופקים 2017) | בחדרי חדרים – מדרש פרפורמטיבי בין-תחומי, בעקבות נשים ללא שם במקרא (בהפקה אלמא – מרכז אמנות, זיכרון יעקב 2016) | גן העדן האבוד (פסטיבל עכו 2014) – זוכה פרס ההצגה הטובה ביותר, פרס החלל, המוסיקה ושחקנית המשנה… ועוד.
מלמדת, לימדה ומעבירה סדנאות במסגרות שונות בארץ (בגודמן, במסלול ההכשרה נקודת קצה, ובקבוצה להכשרת רקדנים, ניסן נתיב י"ם, אונ' תל אביב, ספיר ולוינסקי), ב USCלוס-אנג'לס, ובפרישטינה שבקוסובו.
במסגרת ה"מילואים" לקהילה שרתה בוועד המנהל של איגוד בימאי התאטרון וכחברה במספר וועדות אמנותיות.
תרגמה מחזות של שרה קיין, שרה גרוחולה ופאלק ריכטר, כתבה על תאטרון למסגרות שונות כמו אתר הבמה, מגאזין "תאטרון", מגאזין "הבמה", מגאזין "במה", טיימאווט, ישראל היום, המגאזין של מכון גתה, ולמגאזין יפאני Theatre Yearbook, וערכה את האנתולוגיה למחזאות גרמנית של המאה ה21 בהוצאת רסלינג.
הפקותיה נתמכו על ידי הפיס, רבינוביץ והקרן ליוצרים עצמאיים, והופקו בשיתוף פעולה עם פסטיבל ישראל, פסטיבל עכו, פסטיבל יוצר הדופן, פסטיבל קול העיניים עליה, פסטיבל תמונע, חשיפה בינלאומית – קוסובו וקרן שוסטרמן.