אילזה: אני חוזרת עכשיו מהעיר. אני הולכת הביתה. כבר ארבעה ימים לא הייתי בבית. אימא שלי תשתולל כשתראה אותי. הייתי באורגזמה. כן, נו, עם קארל ונוהל, ופאגניני, ושילר, ודוסטויבסקי, וולסקז, ואל גרקו, ורמברנט, וואן גוך, עם כולם, כולם. אוה
מרגרט: אדון אדולף, מה קרה? הכדורים? כן שמתי אותם באיזה מקום. אם תשב כאן רגע בשקט, אז אני אלך להביא אותם. (היא אוחזת בזרועו של הקצין ומושיבה אותו בכיסא, שבו הוא ממשיך לשבת מתוך קהות חושים). אדון אדולף, אתה זוכר
זינה: (שעד כה ישבה, קמה ומתערבת)מוריס, אני רואה שהערב כל אחד מפרק את החבילה שלו, אז גם אני אשפוך את מה שאני סוחבת בבטן כבר כמה זמן
רוברטה: אני שונאת את האבא שלי. אם לא הייתי מפחדת שאני יסתבך, הייתי לוקחת סכין גדול, והייתי דוקרת אותו בפרצוף שלו איזה חמישים פעם. לפעמים פשוט הייתי מתחילה לצרוח. אתה מבין? כזה בלי שום סיבה. אימא שלי חושבת שאני דפוקה
התרגלתי לחיות הרבה שנים מחוץ לעצמי. לחשוב על דברים שהיו רחוקים מאוד. ועכשיו שהדברים האלה כבר לא קיימים, אני ממשיכה להסתובב במעגלים בתוך מעגלים, מחפשת מוצא לעולם לא אמצא. אני ידעתי הכול. ידעתי שהוא נשוי. נשמה טובה אחת כבר דאגה
נראית לך נשואה ? דווקא לא. לא נשואה ! נשואה, אבל מהיום יותר לא נשואה ! שמע, אני הייתי באליפויות דיסקו עוד לפני שהתחתנתי ! בעלי ואני הכרנו באליפות דיסקו. הוא בא ונרשם עם איזה כספרית מתלמדת אחת מבנק, לאליפות
הדוכסית יוהאנה של- כל- הקדושים מהונגריה. מה אתה פוער עיניים כאלה של עגל טיפש
לנה: לאן אלך? אל מי? הם רצחו את אבא ואת אימא ואת הילדים. הוא היחיד בעולם שאוהב אותי. הוא רימה אותי מאהבה. הוא באמת אוהב אותי! אני ידעתי, ידעתי זאת כשעוד לא אמר לי. ריחמתי עליו כל כך. אני אמרתי