זה לא רציני, למרות שאני לא יודע אם אני אוכל לטוס שוב. כדור של MG ריסק לי את המרפק.לפני יומיים שחררו אותי מבית-החולים. ניסיתי לצלצל לטלפון הפרטי של הר גנרל. אבל אמרו לי במשרד שׁהגנרל עסוק פה במשימה מיוחדת. אני

סידני, זה החיים שלך. אוקיי. תעשי מה שאת רוצה. תישארי במיטה כל היום. אם ככה את רוצה להעביר את החיים שלך, אין שום דבר שאני יכול לעשות נגד זה. אבל, תאמיני לי, שזה יעשה לך קצת טוב, זה יעשה לך

מה הבכי יהודים,מה היללה?קשה? קשה! מתי ליהודים לא היה קשה?א-נו תגידו לי! הקושי בונה אותנו,יהודים נותן לנו כוח. קחו אותי לדוגמה:גם אני יכולתי לעמוד היום ולבכות.סיבות לא היו חסרות לי. לפני המלחמה הייתה לי חנות קטנה של לנטריה. באה המלחמה

בכדי להכין ביצה קשה בקש, ראשית דבר, מן החנווני ביצה קשה. אמור לו שיגביה את הביצה כנגד האור, יתבונן בה ויוודא שהיא טרייה. ביצה, ברוב המקרים, היא ביצת תרנגולת. אבל אפשר להשתמש גם בביצי ברווזה. הן בדרך כלל ירקרקות בהירות

כשחזרתי חסמו הטנקים שלהם את הגשר, ואת היית בעבר השני. במשך שבועות וחודשים שיקרתי לעצמי שאני מתכונן לברוח מהגטו ולנסות להגיע אלייך, היכן שאת, בעזרת הניירות, המזויפים שלי. בעזרת התירוץ הזה דחיתי כל הזמן את קבלת האחריות בבית החולים, כדי

(מהלך בחדר) או, איזו התפכחות נוראה! במשך שמונה שנים - היא, שהייתה מקורה השמחה שלי, הגאווה שלי - צבועה, שקרנית

כן, להטוטים טמונים לי בכיסי, חפצים חבויים לי בשרוולי, אך אינני אלא היפוכו הגמור של אשף בימה. הוא מגיש לכם אשליה בלבוש אמת, אני מגיש לכם אמת בלבוש של הנועם של האשליה. ראשית, הריני מחזיר את הזמן אחורנית. אני מחזיר

לא הלכתי אל הירח, הלכתי אל מקום רחוק הרבה יותר, שכן, הזמן הוא המרחק הגדול ביותר בין שתי נקודות. תקופה קצרה לאחר אותו ערב, פוטרתי ממשרתי בגלל שיר שכתבתי על גבי מכסה של קופסת נעליים. עזבתי את סנט לואיס, ירדתי

הקשיבי! את חושבת שאני משתגע אחר בית המסחר? את חושבת שאני מאוהב בחברה המאוחדת לייצור נעליים? את חושבת שאני מת לבזבז חמישים וחמש שנה באולם הסלוטקס הפלורסנטי הזה!? אני מעדיף שמישהו יפצח לי את המוח בגרזן - מאשר ללכת לשם

(נכנס עם בקבוק יין וצועק) רחל, רחל, איפה הוא? בבית שימוש? האף שלך למטה. אף של כלה צריך להיות למעלה. הוא לא מוצא חן בעיינך, מה? תשמעי משהו: את תוכלי אותו! קניתי לו כרטיס לכאן ולא כדי לקנות לו כרטיס