נורית: שינוי השם מספיק בשביל לשכוח? יורם: לא, (קם) אבל זה מספיק בשביל להעמיד פנים. בארץ הזאת, הרוצה לשנות את הביוגראפיה- משנה את שמו. מעכשיו יהיה שמך יורם. יורם! יו, כמה רם! (צוחק צחוק סרקאסטי. כביכול מחקה את קולה של
ידידנו איוב, אין דבר רחוק מאיתנו יותר מן הרצון להטיף לך מוסר במצבך הנוכחי. איננו שוכחים לרגע שלנו טוב עכשיו- אם כי מי יודע עד מתי- ולך רע. אנחנו רחוקים גם מלנסות לרמוז שאלוהים מעניש אותך על חטאיך. מי לא
[נכנס מבשר מוות א'] הבית ריק, גם אין לך הליכה נמרצת של מי שבא לקחת משהו. הידיים שלך מושטות אליי בהיסוס, אתה רוצה לומר לי דבר מה. [פאוזה] לו הייתה לך בשורה קשה בשבילי, היית עומד מולי עמידה נוקשה. כיוון
גבירותיי ורבותי!! רבותי וגבירותיי!! אגודת הפועל ליברפול גאה להציג לראשונה בתולדות זירת האבקות, גבר ואישה בקרב- עד הניצחון. האישה, גבירותיי ורבותיי, נושאת הכתר, אלופת אירופה לנשים, האחת והיחידה- טרפורד טנזי!!! הגבר- שובר הלבבות, והמפרקות
הייתי לבד במחראה הזאת. ארבע שעות ניקיתי שם. זחלתי על הברכיים. עכשיו המקום נראה יותר מבריק מהאמבטיה של אמא שלי בבית. ואז הם נכנסו, שני האפסים האלה. הטבח הזה, ששוקל לפחות 300 קילו, ועוד בריון אחד. שניהם עם בדלים של
(נכנס חמוש מדבר על עבר צד הבמה אל חייליו) הֵיכָן הַמֶּלֶךְ הַלָּזֶה? – בְּנֵי-חַיִל, עִמְדוּ כֻּלְּכֶם בַּחוּץ. (חייליו מבקשים להתקדם) הַמְתִּינו-נָא בַּחוּץ. תּוֹדָה לָכֶם. שִׁמְרוּ-נָא עַל הַשַּׁעַר. (אנשיו יוצאים ופאוזה בה מבחין במלך) הוֹ, מֶלֶךְ מְתוֹעָב, הַב לִי אֶת אָבִי!
גברתי כבר מאוהבת במפלץ. ליד ערשה, בצל האילנות, לעת אשר שקעה בחלומות, כת-פוחזים, ריקים ונואלים, מאומני-אתונה הניקלים, שם נועדו לחזור ברוב קולות על מחזה לכבוד יום- הכלולות. וראש הפוחחים, הדיוט מושלם הגלם שגילם את דמות פירם, סים שיחו, נכנס לתוך
אישי הרם איני נופל ממנו לא ביוחוס אבות ולא ברחוש אהבתי גדולה היא משלו איש כערכו אני אם לא יותר! וראש לכל,ונעלה מכל,הן הרמיה היפה-אותי אוהבת! ולמה שלא אתבע את זכויותיי?! דימיטריוס כן,בפניו אומר זאת! הוא התעלס עם הלנה בת
קל מאד להצדיק כל דבר בשואה, חשבתי שההתיישבות שלנו כאן כבר גאלה אותנו מתסביך היהודי הנרדף, לא תהיה כאן שום שואה חדשה, לא נקיים פה שום גטו. מי יבוא להתיישב בגטו, מי יבנה בית בין גדרות תיל במקום שצריך לשאת