הקשיבי! את חושבת שאני משתגע אחר בית המסחר? את חושבת שאני מאוהב בחברה המאוחדת לייצור נעליים? את חושבת שאני מת לבזבז חמישים וחמש שנה באולם הסלוטקס הפלורסנטי הזה!? אני מעדיף שמישהו יפצח לי את המוח בגרזן - מאשר ללכת לשם
(נכנס עם בקבוק יין וצועק) רחל, רחל, איפה הוא? בבית שימוש? האף שלך למטה. אף של כלה צריך להיות למעלה. הוא לא מוצא חן בעיינך, מה? תשמעי משהו: את תוכלי אותו! קניתי לו כרטיס לכאן ולא כדי לקנות לו כרטיס
זה היה בחופש הגדול. שכבתי לילה אחד וקראתי במיטה ואז שמעתי רעש מאוד משונה - כאילו מין ציוץ חנוק כזה. חשבתי בהתחלה שזה החתול. אבל אז זה נמשך ונמשך - כאילו חלוש ונואש בבת-אחת. כמו משהו שנתפס במלכודת. אז קמתי
את יודעת, כשהייתי ילד, הייתי הולך הרבה לסרטים. כמעט כל שבוע. היה תמיד בחור אחד. הוא היה הגיבור. למה הוא היה הגיבור? בגלל שהוא היה זה שאמר "לא"
זה האח שלך שדיבר עליך, בכלל לא אני. (שתיקה) סיפר שהייתה לך אישה וילד ולקחו אותם ממך, גם ככה לא האמנתי למילה אחת שלו. (שתיקה) רוצה שאני ילך? אז אני ילך. בכלל לא אחת שמחפשת טובות מאנשים, יודעים שאני מסתדרת.
"אני לא איש, אני איחש. בעצם אני איש ושמו איחש. איחש פישר. אני משתין לאסלה. הזרם דליל, נקטע כל פעם, עובר לטפטופים אטיים, שוב מתחדש מעט, ושוב מטפטף, ולכן יש לי זמן תוך השתנה למונולוגים פנימיים ארוכים. בזמן שאני מדבר