fbpx

יעקובי וליידנטל

:
:

נוחיות, נוחיות. איך מוצאים מהכר הזה נוחיות מוחלטת, אני לא יודעת. ככל שנוח לי אני מרגישה שיכול להיות לי עוד יותר נוח. האם הנוחיות היא אינסופית? מי יודע.(מחפשת תנוחה נוחה על הכר) נו,מה יהיה? מה יהיה עם הנוחיות שלי? והכר, בן זונה, לא עוזר לי בכלל. (אל הכר) תגיד לי, למה אתה לא עושה לי נוח כמו שאני רוצה? בשביל מה אתה כר,אה? בשביל מה אתה נמצא כאן? אתה חושב בטח שאני קיימת בשבילך ולא אתה בשבילי, אה? הוא חושב שאני קיימת בשבילו, שמעתם? האידיוט עם הנוצות חושב שאני קיימת בשבילו! מי קיים בשביל מי?! מי קיים בשביל מי, מי, מי, מי, מי! (פאוזה) אז אם אתה יודע את התשובה למה אתה לא עושה לי מספיק נוח? נוח! נוח! נוח!( צובטת את הכר, נועצת בו מסרגה) ממ! ממ! ממ! אני אראה לכם! אני אלמד אתכם! אני…! אני…! אני…!( צונחת לכיסא) התעייפתי. אני צריכה לישון. (עוצמת עיניה.)