מחבר: רוברט פאטריק

:

קרלה: בגיל 17, יצאתי לדרך בתחושת שליחות כל כך חזקה, שז'אן דארק הייתה ממש פסיק לעומתי- וזרקתי את עצמי אל חיקה של מנהטן, בקפיצת ראש. ידעתי שמרלין סבלה הרבה זמן מחוסר ניסיון. אני החלטתי לרכוש כל ניסיון אפשרי. קניתי מנוי של השבועון "עולם השעשועים" ושל השבועון "מאחורי הקלעים", לוויתי עשרה סנט בשביל הרכבת התחתית ונסעתי לכל המבחנים. היו אז נורא הרבה בחורות יפות בניו יורק. אז לפחות, כל הבחורות היו באמת בחורות. הכרתי נורא הרבה אנשים. קיבלתי עבודה במועדון "מטרופול", בתור רקדנית גו-גו. אז עוד לבשו חזיות. הכנתי דפים מיוחדים עם תמונות שלי ועם קורות חיי, ושלחתי לכל הסוכנים החשובים. הכרתי נורא הרבה סוכנים חשובים. יצאתי עם כמה מהם- פעם אחת. תמיד הצלחתי לשמור על קשר עם המילה האחרונה באופנה. מצאתי ספר שהיה מסרק אותי בלי כסף, רק בשביל "מספר" בחדר האחורי של הסלון, רק שאז עוד לא קראנו לזה "לעשות מספר". אז קראנו לזה "לתת". היינו אז- מה הייתה המילה- "סוונגרים". הוא היה צעיר וחמוד. אני הייתי צעירה וחמודה, זה היה בסך הכול "חילופי טובות", החלפתי טובות גם עם הבחור שסיפק לי כובעים, וגם- למה לא להודות? עם האישה שסיפקה לי תכשיטים. היינו אז צעירים ועזרנו זה לזה, האנשים שהזכרתי, קיבלו גם המון עזרה דומה מהרבה בחורות כמוני. טוב אבל אף פעם לא ירדתי לרחוב, ואף פעם לא נסעתי במונית בכיכר טיימס עם פרוות מינק ושום דבר מתחת. אם כי אני בטוחה, שהיום הם בטח היו מקבלים את זה בשמחה- כי בהשוואה לנרקומניות שמזדנזנות שם היום, היו הימים ההם תמימים. אבל זה מה שהיינו- עם גיליון של "מאחורי הקלעים" ביד, או בלי זונות. איך אתה חושב שקיבלתי את הג'וב ב"מטרופול"? דרך מכתבי המלצה? ועוד דבר חדש הופיע פתאום, דור "העכשיו" הזה, "ילדי הפרחים" "מרד הנעורים". אני הייתי במקום שזה קרה, אבל טוב, כבר עבדתי אז בכיוון אחר אתם יודעים-קריירה. וזאת הייתה הרגשה די אידיוטית. החברים שלי בעיר השתתפו במצעדי שלום ובלעו "ספידים", ואני ביליתי במועדוני לילה, בפרמיירות ובמיטות. הכרתי המון אנשים, באמת הכרתי, אני באמת מכירה. אני יכולה להרים טלפון ולבלות את הלילה עם כל מישהו שהוא משהו- אם אני רוצה. אבל אף פעם לא שכבתי עם מישהו בשביל תפקיד. אני לא אומרת שלא חשבתי על זה. בעצם, כן חשבתי, בערך פעם. היה סוכן אחד, הוא לא היה רע-טוב, הוא בעצם הי מזעזע- אבל הופעתי בכל מיני תפקידונים במועדוני לילה זולים. אבל איך שלא יהיה, הייתי עושה את זזה בשביל חמישה דולר שלא כיסו לי אפילו את הוצאות האיפור והמונית. והסוכן הזה, התחיל בדיוק להוציא אותי למסעדות. זה היה נחמד. והוא באמת הכיר אנשים רציניים שבאמת עבדו והפיקו הצגות. הוא היה נחמד. הוא הי אומר לי כול הזמן, שהוא רוצה לעזור לי, אבל הוא לא מסוגל עד שלא אשכב איתו, כי אחרת הוא ירגיש שאני מנצלת את החולשה שלו אליי ופוגעת ברגשותיו. אז לילה אחד, החלטתי- טוב, קודם שתיתי קצת בשביל להכין את עצמי, ואחר כך שתיתי עוד קצת, ואחר כך כשהגענו לדירה שלי, שתינו עוד קצת, ואחר כך נכנסנו למיטה והוא נשכב עלי ונשם לי על הפנים ו- הקאתי. (היא רצה לנוחיות).