מחבר: יעל רונן

שם מחזה: המדריך לחיים הטובים

אני קניתי בעסקה טובה חגורה חשמלית רוטטת להרזיה וחיטוב הבטן שניתן להלביש מתחת לכל בגד וזה לא מורגש. בבית בחוץ בעבודה, היה לי דייט בגריל של אברום, הבחור כבר מחכה לי בפני, אני עומדת להיכנס למסעדה וזה המאבטח אומר לי עצרי גברת מה יש לך מתחת לחולצה,אמרתי "שום דבר" כי זה לא ענינו זה באמת לא ענינו, וניסתי להיכנס, ואז הוא התנפל עליי, הפיל אותי לרצפה והתחיל לצעוק פח"ע, פח"ע… וניסה להוריד לי תחולצה הסוטה. אז נשכתי אותו. ואז הם תפסו אותי ואזקו אותי וצעקו עליי בערבית " יאקף יא בטוחה"… ואז באו חבלנים ופינו אותי מחשש למטענים נוספים. נורית, אני יכולה אולי לבוא לישון אצלכם הלילה? היינו בסיור. קיבלנו הודעה במכשיר: " דמות חשודה בקטע 512" ידענו שיהיה פה אקשן " זה יכול להיות מתאבד " תרים ת'חולצה!" לא היה עליו כלום. הוא עמד שם, עם הכרס השחומה שלו בחוץ, והיה לו פנים של ילד מעוות, רצתי אליו ובתנופה הכנסתי לערבי אגרוף לתוך הפרצוף, בחיים לא הכנסתי ככה למישהו, הוא התרסק על הכביש, ירד לו דם מהשפה ונזל לו על הסנטר. הובלתי אותו מאחורי הג'יפ. העפתי אותו פנימה, הערבי שלנו שכב די בשקט ורק בכה בשקט לעצמו, הפרצוף שלו היה ממש על האפוד שלי והוא דימם ועשה מין שלולית דם ורוק וזה הגעיל והכעיס אותי אז תפסתי אותו בשיער וסובבתי את הראש שלו על הצד, הוא בכה בקול וכדי שישתוק דרכנו על הגב יותר ויותר חזק בכניסה למוצב כולם שרקו ומחאו כפיים, הערבי לא הפסיק לבכות ומישהו שהבין ערבית אמר שכואבות לו הידיים מהאזיקון, דניאל התקרב אליו ונתן לו בעיטה בבטן, הערבי התקפל מכאב וחרחר, ואז דניאל שפך מים מהמימייה " תשתה,תשתה,יא מגעיל הערבי שלנו היה במצב לא טוב פוצצו אותו חזק מידי והוא נראה מעולף ישב מקופל עם הידיים מאחורי הגב, השומר אמר שהוא השתין במכנסיים כשבעטו לו בבטן. התקרבתי אליו והוא כל כך הסריח הוא כנראה גם חרבן או משהו זה הידיים שלו היו כחולות לגמרי ממש הבהיל אותי בהתחלה אבל הייתי עצבני אז תפסתי לו אותם והרמתי אותו מהרצפה במשיכה הוא נעמד כמו טיל לקחנו אותו לחטיבה שמה הסתבר שהערבי שלנו סתם ילד בן שש- עשרה עם פיגור שכלי.