מחבר: קארל צוקאמייר

שם מחזה: הגנרל של השטן

זה לא רציני, למרות שאני לא יודע אם אני אוכל לטוס שוב. כדור של MG ריסק לי את המרפק.לפני יומיים שחררו אותי מבית-החולים. ניסיתי לצלצל לטלפון הפרטי של הר גנרל. אבל אמרו לי במשרד שׁהגנרל עסוק פה במשימה מיוחדת. אני מקווה שאני לא מפריע להר גנרל – חשבתי שאני יכול לבקש מהר גנרל – שאני יכול לבקש ממך להעסיק אותי. אני מרגיש שאני כבר מסוגל לבצע משימות קלות. אני הרי שמאלי, הר גנרל.אני לא מעוניין לנוח. אני חושב שאני אבריא יותר מהר אם יהיה לי משהו לעשות. מותר לשאול אותך משהו, הר גנרל? זה – לא כל-כך פשוט – אני חייב קודם כל להסביר – באמת יש לך זמן בשבילי, הר גנרל? אתה אמרת לי פעם – הרבה דברים, והם ליוו אותי – במשך כל השבועות האלה – אבל כמו מנגינה – שלא נותנת לך תשובה מלאה – או שאי-אפשר לתפוס לגמרי את המשמעות שלה. משהו היה חסר. אז – עוד לא ידעתי – (מהסס) הייתי אז – אני הרגשתי – מאוד מוגן – כמו בתוך שריון. לא ידעתי מה אפשר ללמוד תוך כמה שבועות. אפילו תוך שעה אחת. אולי זה תמיד היה ככה, ואני פשוט לא ראיתי. לא רציתי לראות. אולי זה התחיל רק במלחמה. (מדבר במהירות, בשטף, כמישהו שחייב להיפטר ממועקה שאפילו אינו מוכן להודות בה בינו לבין עצמו) זה הכל נכון, מה ששומעים. זה לא סתם סיפורי זוועה. אני ראיתי את זה בעיניים שלי. וזה אותם – אותם בחורים – אותם בחורים שהיו איתי בהיטלר-יוגנד, שחלמו ושׁרו שירים ודיברו על אידיאלים של קורבן ומאבק, על חובה, על טוהר-מידות. היה לי חבר מבית-ספר – הוא לא היה מסוגל לפגוע בזבוב – או שהוא רק עשה את עצמו? הוא היה ביישן – רגיש. פגשתי אותו במקרה בלודז', חיכינו למשלוח שלנו. אני לא ידעתי שהוא הצטרף לקומנדו ההשמדה. הוא לקח אותי איתו, הוא אמר שיהיה כיף. הם ירו על אנשים חסרי-ישע – בשביל הבידור. הם צחקו, כשאנשים יללו מרוב פחד. הם – אני לא יכול להגיד את זה, הר גנרל. אין לזה שום קשר למלחמה. שום קשר למטרה – שום קשר לאידיאל. אין שום הצדקה בשביל זה. זה פשוט – מחפיר! ואני שואל את עצמי – הר גנרל – כל אחד יהפוך לדבר כזה אם רק יתנו לו? אני הייתי מסוגל להפוך לדבר כזה? אין שום הגנה נגד זה? בהיטלר-יוגנד אמרו לנו שאנחנו אבירי-הצלב של העידן החדש. שהעידן הישן, הנוצרי, סיים את אלפיים השנים שלו. העידן החדש צריך לקום לפי התכניות שלנו. רייך של כוח והדר עלי-אדמות. אני האמנתי לכל זה. זה הלהיב אותי. אבל איך יכול לקום עידן חדש, חזק וטוב, אם הצעד הראשון הוא לשחרר את היצרים האפלים והחייתיים ביותר של בני-האדם? איך אפשר לקבל את הזמנים החדשים – כשהם מתחילים ברצח?