מחבר: ניסים אלוני

שם מחזה: בגדי המלך

להשתנות פתאום… אינני חושב שאוכל לנהל את ענייני המדינה ב – תחתונים… זה מגוחך, אני יודע… מי מכם, קהל נכבד, אינו יודע למה מסוגל פוליטיקאי, ובמיוחד ראש ממשלה… ואני משער שמשם, מן המקומות בהם אתם צופים, ארצי נראית מאוד מגוחכת… אם כי בעצם, בימינו הדמוקרטיים, איזו ארץ לא נראית מגוחכת מהצד?… (והוא מוסיף, בעדינות רבה) אני משער שגם אצלכם מן הסתם יש מין בגד כזה… ערטילאי… מופשט… משום שכמעט תמיד, בכל מקום, יש מישהו שממציא משהו שאיש בעצם אינו רואה, אבל עם הזמן, ועם המנון, ודגל, וכמה גיבורים מתים במלחמות – אוי לו לזה שאינו רואה… בכל זאת, לא, אינני מסוגל לנאום בבית-הנבחרים ב – תחתונים… אה, קבל נכבד, ל א ללבוש תחתונים זה אומר לצאת לגלות. ואינני יכול לצאת לגלות. עשיתי אפילו עסקה עם השגריר מבוגומניה. נקבל תותחים… ביום העצמאות… למקרה שהצעתי לחייטים לא תתקבל… לא, לא, אינני יכול לצאת לגלות. אבל אינני יכול ללבוש תחתונים. ועושה רושם שאנחנו עתידים לחיות עוד זמן רב בעידן התחתונים. אני מאוד מקווה שאתם כאן הבחנתם יפה שמדובר בתחתונים – (הוא חדל: נרתע מהמחשבה שאולי בקהל ראו את הבגדים) סלחו לי, גבירותי ורבותי – אצלכם, במדינה שלכם, ראש הממשלה נאמר – לבוש?… ערום?… בתחתונים?…